שאלות נפוצות

ככל שהיין עדין, טרי וחד, כך יוגש בטמפרטורה קרה יותר
הלבנים העדינים והארומטיים יוגשו בין 6-8 מעלות, המורכבים יותר בין 10-12, האדומים הקלילים בין 14-16, אדומים כבדים יותר בין 16-18 וכן הלאה.
הכל כמובן תלוי בעונות השנה והטמפרטורה בחוץ. כך למשל שאטו גירו יוגש ב10 מעלות ובורדו מורכב מסיינט ג'וליין כמו שאטו ביישאוול יוגש בחורף ב20 מעלות

המונח לנשום בא לתאר פעולה של הכנסת חמצן, בדומה מאוד לנשימה של בן האדם.

בפועל, יין אשר היה סגור בבקבוק לתקופה מסויימת, הופך בעצמו למופנם, מוצנע ו"סגור"

בכדי לשחרר ארומות וטעמים אנו ניתן ליינות מסויימים זמן "לנשום" לפני שאנחנו לוגמים מהם.

למשל: שאטו קסטלברוק יצטרך כחצי שעה, שאטו לאפון רושה בין 45 דקות לשעה, ושאטו מוטון רוטשילד שעה אחת לפחות.

איך יודעים? פותחים את הבקבוק ומוזגים טעימה קטנה לכוס. מעריכים את היין ומחליטים. פה, הניסיון הוא בהחלט יתרון.

אם נלך לפי כלל אצבע פשוט, היין צריך להחמיא לאוכל ולהשלים אותו. כלומר, זה ייחזק את זה.

מנות עדינות יתאימו ליינות עדינים, מנות מורכבות, ליינות מורכבים. מאוד פשוט.

כך למשל שאטו פונטה קאנה ישתלב מצוין עם נזיד עשיר ושאטו פונרוק ילווה מצוין גבינות קשות בסיום הארוחה

זוהי אחת השאלות הנפוצות ביותר לגבי אופן שתיית הוויסקי.

הוספת מים אכן משנה את מאפייני הוויסקי ולכן הרבה מאוד מאמינים שאין צורך להוסיף כלל מים או קרח לוויסקי על מנת לשמר את מאפייניו המקוריים – דעה אשר נחשבת למיושנת בימינו.

הוספת מים יוצרת ניחוחות וטעמים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. הוספת המים מדללת את כמות האלכוהול הגבוהה ובכך מבליטה ניחוחות וטעמים.

ההעדפה של כל אחד יכולה להיות שונה, אין נכון ולא נכון. בגדול, ההמלצה היא קודם כל לטעום את הוויסקי כמו שהוא מהבקבוק ורק לאחר מכן לנסות להוסיף לו מים ולראות איזה מהאפשרויות מתאימה לכם יותר.

כך למשל, מומלץ לטעום את קראיגאלכי 10 של 51% TBWC, איך שהוא מבלי להוסיף מים ואז להוסיף לו מעט מים מה שיגרום לוויסקי להיפתח וייצור ניחוחות וניואנסים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן.

גימור, הוא תהליך  שבאמצעותו מזקקה מעבירה את הוויסקי מסוג אחד של חבית לסוג אחר. התבגרות בחבית שונה מקודמתה מוסיפה מורכבות לוויסקי. הסוג הנפוץ ביותר הוא חביות שרי, אשר מוסיפה טעמים וניואנסים עשירים של פירות ותבלינים יבשים כמו קינמון ואגוז מוסקט. אפשר להשתמש בסוגים רבים של חביות בתהליך הגימור של הוויסקי, כולל יין אדום, קוניאק, רום, פורט ועוד.

כך למשל, בנרומאך ססיקאיה התיישן קודם כל בחביות אקס ברבן ולאחר מכן עבר לגימור בחביות יין אדום מסוג ססיקאיה אשר מקורן בטוסקנה, איטליה, מה שהקנה לו את טעמיו הפרותיים עם נוכחות העישון הקל האופייני למזקקה.